פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א׳:ט׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א׳:ח׳:א׳ פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א׳:י׳:א׳ »

9 לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דָּרַשׁ רַבִּי פַּפִּיס איוב כג, יג: וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, דָּן יְחִידִי לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאֵין לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיֶּךָ פַּפִּיס שֶׁלֹא לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, לְפִי שֶׁהַכֹּל בֶּאֱמֶת וְהַכֹּל בַּדִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב ישעיה ו, א: וָאֶרְאֶה אֶת ה' ישֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָֹּׂא. אָמַר רַבִּי סִימוֹן כִּסֵּא שֶׁמַּפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, מלכים א כב, יט: וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ, וְכִי יֵשׁ שְׂמֹאל לְמַעְלָה, וַהֲלֹא הַכֹּל יְמִין, שֶׁנֶּאֱמַר שמות טו, ו: יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ, אֶלָּא אֵלּוּ מַיְמִינִים וְאֵלּוּ מַשְׂמְאִילִים, אֵלּוּ מַכְרִיעִין לְכַף זְכוּת וְאֵלּוּ מַכְרִיעִין לְכַף חוֹבָה. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא מַיְיתֵי לָהּ מִן הֲדָא דניאל י, א: וֶאֱמֶת הַדָּבָר וְצָבָא גָדוֹל, אֱמֶת הַדָּבָר כְּשֶׁנַּעֲשָׂה צָבָא גָדוֹל, דִּכְתִיב ירמיה י, י: וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת, מַהוּ אֱמֶת, אָמַר רַבִּי אַיְבוּן שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַה', הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וּבִנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּן מלכים א כב, כג: וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה, זֶה בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּן, וּמַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר הָדֵין קְרָיָה דְּרַבִּי פַּפִּיס וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, אֶלָּא הוּא חוֹתֵם יְחִידִי לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאֵין בְּרִיָּה חוֹתֶמֶת עִמּוֹ, וּמַהוּ חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רַבִּי בִּיבֵי בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר, אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל י, כא: אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת, אִם אֱמֶת לָמָּה רָשׁוּם, וְאִם רָשׁוּם לָמָּה אֱמֶת, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם הַדִּין רָשׁוּם, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין, אֱמֶת. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ וְלָמָּה הוּא אֱמֶת, אל"ף בְּרֹאשׁ הָאוֹתִיּוֹת, מ"ם בָּאֶמְצַע, תי"ו בְּסוֹפָן, לוֹמַר ישעיה מד, ו: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים, אֲנִי רִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי מַלְכוּתִי מֵאַחֵר, וַאֲנִי אַחֲרוֹן, שֶׁאֵינִי מוֹסְרָהּ לְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ בָּעוֹלָם. וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים, שֶׁאֵין לִי שֵׁנִי.

10 דָּרַשׁ רַבִּי פַּפִּיס בראשית ג, כב: הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ וגו', כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיֶּךָ פַּפִּיס, אָמַר לוֹ מָה אַתְּ מְקַיֵּם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָתַן לְפָנָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי דְרָכִים דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, וּבָרַר לוֹ דֶּרֶךְ הַמָּוֶת וְהִנִּיחַ לוֹ דֶּרֶךְ הַחַיִּים.

11 דָּרַשׁ רַבִּי פַּפִּיס תהלים קו, כ: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּשׁוֹר שֶׁל מַעְלָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֹכֵל עֵשֶׂב, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיֶּךָ פַּפִּיס, אָמַר לוֹ וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, בְּשׁוֹר שֶׁל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֹכֵל עֵשֶׂב, אֵין לְךָ מְנֻוָּל וּמְשֻׁקָּץ כְּשׁוֹר בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל עֵשֶׂב. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אוֹמֵר חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם עָשׂוּ לָהֶם כְּשָׁפִים וְהָיָה נִרְאֶה כִּמְרַטֵּט לִפְנֵיהֶם, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר ירמיה מט, כד: רָפְתָה דַמֶּשֶׂק הִפְנְתָה לָנוּס וְרֶטֶט הֶחֱזִיקָה.

12 דָּרַשׁ רַבִּי פַּפִּיס לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, לְסִסָּתִי כְתִיב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁשַֹּׂשְׂתִּי עַל הַמִּצְרִיִּים לְאַבְּדָן בַּיָּם, כָּךְ שַׂשְׂתִּי לְאַבֵּד שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמִי גָּרַם לָהֶם לְהִנָּצֵל, מִימִינָם וּמִשְׂמֹאלָם, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, ב: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וּמִשְֹּׂמֹאלָם, זוֹ מְזוּזָה. דָּבָר אַחֵר, מִימִינָם, זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וּמִשְׂמֹאלָם, זוֹ תְּפִלָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיֶּךָ פַּפִּיס כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שִׂישָׂה כְּתִיב בְּשִׂי"ן וְכָאן בְּסמ"ך. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אַתְּ מְקַיֵּם לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, אֶלָּא רָכַב פַּרְעֹה עַל סוּס זָכָר וְכִבְיָכוֹל נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סוּס זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים יח, יא: וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, אָמַר פַּרְעֹה מָה הַסּוּס זָכָר הַזֶּה הוֹרֵג בְּעָלָיו בַּמִּלְחָמָה אֶלָּא הֲרֵינִי רוֹכֵב עַל סוּסָה נְקֵבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, חָזַר וְרָכַב פַּרְעֹה עַל סוּס אָדוֹם עַל סוּס לָבָן אוֹ בְשָׁחוֹר, כִּבְיָכוֹל נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סוּס אָדוֹם לָבָן שָׁחוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב חבקוק ג, טו: דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ, סוּסָוָן פָּגְיָין, יָצָא פַּרְעֹה הָרָשָׁע בְּשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן. הֵבִיא נֵפְטְ, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יח, יג: עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. הֵבִיא אַבְנֵי בַּלִּיסְטְרוֹת, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ט, כג: וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד. חֲרָבוֹת וּרְמָחִים, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יח, טו: וּבְרָקִים רָב. הֵבִיא חִצִּים, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יח, טו: וַיִּשְׁלַח חִצָּיו. אָמַר רַבִּי לֵוִי וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, שֶׁהָיוּ הַחִצִּים מְפַזְּרִים אוֹתָם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְעַרְבְּבִין אוֹתָם, עִרְבְּבָן, הֲמָמָן, נָטַל סִגְנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מָה הֵם עוֹשִׂים, יָצָא פַרְעֹה קַטַּפְרַקְטוֹס, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה מב, יג: ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא. הִרְעִים קוֹלוֹ, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל ב כב, יד: יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם ה'. לִבְלֵב בְּקוֹלוֹ, כִּבְיָכוֹל שמואל ב כב, יד: וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. יָצָא פַרְעֹה בְּזַעַם, כִּבְיָכוֹל חבקוק ג, יב: בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ. בְּקֶשֶׁת, כִּבְיָכוֹל חבקוק ג, ט: עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ. בְּצִנָה וּמָגֵן, כִּבְיָכוֹל תהלים לה, ב: הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה. בִּבְרַק חֲנִית, כִּבְיָכוֹל חבקוק ג, יא: לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁכִּלָּה פַּרְעֹה כָּל כְּלֵי זַיִּן שֶׁלּוֹ הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עָלָיו, אָמַר לוֹ רָשָׁע יֵשׁ לְךָ רוּחַ, יֵשׁ לְךָ כְּרוּב, יֵשׁ לְךָ כְּנָפַיִם. מֵהֵיכָן הֱטִיסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי יוּדָן מִבֵּין גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה שְׁמָטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶהֱטִיסָן עַל הַיָּם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל טוֹעֲנוֹ עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן טוֹעֵן אֶת רְכוּבוֹ וְרוֹכֵב עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים יח, יא: וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּדֶא, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר שמואל ב כב, יא: וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, בְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים, אָמַר רַבִּי אַחָא מִכָּאן שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹת וְיָצָא לְהֵרָאוֹת בָּהֶן.

13 דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְבַת מְלָכִים שֶׁנִּשְׁבֵּית, וְהָיָה אָבִיהָ עוֹמֵד לִפְדּוֹתָהּ, וְהָיְתָה מְרַמֶּזֶת לַשַּׁבָּאִים וְאוֹמֶרֶת לָהֶם לָכֶם אֲנִי, וְשֶׁלָּכֶם אֲנִי, וְאַחֲרֵיכֶם אֲנִי. אָמַר לָהּ אָבִיהָ, מָה אַתְּ סְבוּרָה שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִפְדּוֹתֵךְ, דּוּמָה דִּמִּיתִיךְ, דּוֹמִי בִּשְׁתִיקָה. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹנִים עַל הַיָּם שמות יד, ט: וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִֹּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹמְזִים לַמִּצְרִיִּים מִפַּחְדָּם וְאוֹמְרִים לָהֶם, אָנוּ שֶׁלָּכֶם, וְלָכֶם אָנוּ, וְאַחֲרֵיכֶם אָנוּ הוֹלְכִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִפְדּוֹתְכֶם, דּוֹמוּ דִּמִּיתִיךְ, שִׁתַּקְתִּיךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמות יד, ט: ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן.

14 דָּבָר אַחֵר, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי, רַבָּנָן אָמְרֵי לְפִי שֶׁנִּדְמוּ יִשְׂרָאֵל לְסוּסִים נְקֵבוֹת וּמִצְרִיִּים הָרְשָׁעִים זְכָרִים מְזֹהָמִים, וְהָיוּ רָצִים אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁשּׁוֹקְעִים בַּיָּם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִדְמוּ יִשְׂרָאֵל לְסוּסִים נְקֵבוֹת, אֶלָּא גַּלֵּי הַיָּם נִדְמוּ לְסוּסִים נְקֵבוֹת, וּמִצְרִיִּים לְסוּסִים זְכָרִים מְזֹהָמִים, וְרָצוּ אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁשָּׁקְעוּם בַּיָּם, וְהָיָה הַמִּצְרִי אוֹמֵר לְסוּסוֹ אֶתְמוֹל הָיִיתִי מוֹשֶׁכְךָ לְנִילוּס וְלֹא הָיִיתָ בָּא אַחֲרַי וְעַכְשָׁו אַתָּה מְשַׁקְּעֵנִי בַּיָּם. וְהָיָה הַסּוּס אוֹמֵר לְרוֹכְבוֹ שמות טו, א: רָמָה בַיָּם, רְאֵה מַה בַּיָּם, אֵיפִתֵּיסִיס נַעֲשֵׂית לָכֶם בַּיָּם. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שמות יד, כז: וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, מְלַמֵּד שֶׁהַסּוּס הָיָה זוֹרֵק רוֹכְבוֹ לְמַעְלָה, וְהוּא יוֹרֵד לְמַטָּה, וְהַסּוּס לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּזֶה שֶׁמְנַעֵר בַּקְּדֵרָה, תַּחְתּוֹן עוֹלֶה לְמַעְלָה וְעֶלְיוֹן יוֹרֵד לְמַטָּה. רַעְיָתִי, מַהוּ רַעְיָתִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מְפַרְנַסְתִּי הֵן שֶׁיִּרְעוּ אוֹתִי בִּשְׁנֵי תְמִידִין בְּכָל יוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב במדבר כח, ד: אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן שְׁנֵי תְמִידִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בְּכָל יוֹם, אֶחָד בְּשַׁחֲרִית וְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁל שַׁחַר הָיָה קָרֵב עַל עֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּלַּיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה קָרֵב עַל עֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם, וְלֹא הָיָה אָדָם לָן בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָווֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה א, כא: צֶדֶק יָלִין בָּהּ. דָּבָר אַחֵר, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי, רַבָּנָן אָמְרֵי רַעְיָיתָא דְעוֹלָמִי, שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתִי, שֶׁאִלּוּ לֹא קִבְּלוּהָ הָיִיתִי מַחֲזִיר עוֹלָמִי לְתֹהוּ וָבֹהוּ, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, כְּתִיב תהלים עה, ד: נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה, אִלּוּלֵי שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְאָמְרוּ שמות כד, ז: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, הָיָה הָעוֹלָם מִתְמַגְמֵג וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וּמִי בִּסֵּס הָעוֹלָם אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה, בִּזְכוּת שמות כ, ב: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה.

פירוש פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א׳:ט׳

9 והוא באחד. וס"ד ונפשו אותה ויעש תנחומא סדר שמות סי' י"ט כל הענין ע"ש באריכות שמ"ר פרשה ד' סי' ג' בקיצור ובשמ"ר פ' כ"ג סי' י"ד ובד"ר פרשה א' סי' יו"ד ברמז ועי' הפירוש שם:

10 ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא. עי' ביפה קול וכ"ה בתנחומא שם ובילקוט ואראה את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו ופסוק זה דורש ולא פסוק של ישעיה ומ"ש כסאו פירוש שמיוחד לו כ"י היינו כסאו המופרש מעולם התחתון של בני תמותה ועומד בין מלאכי מעלה החיים והקיימים תמיד:

11 וכי יש שמאל למעלה. לעיל פסוק ישקני לדברי רבנן:

12 ובית דינו. וזהו וצבא גדול ועי' ויק"ר פרשה כ"ד סוף סי' ב' וש"נ ומבואר:

13 ומה מקיים ר' אלעזר. צ"ל רבי עקיבא וכ"ה בתנחומא ע"ש:

14 אמת. יומא ס"ט ב' נפל פתקא מן רקיע דהוה כתיב ביה אמת:

15 אם אמת למה רשום. ב"ר פ' פ"א סי' א' ועי' מש"ש פי':

16 כיחידו של עולם. ב"ר פ' כ"א סי' ה' ושם מבואר:

17 חרטומי מצרים. עי' זוהר סדר תשא באריכות מה שעשו:

18 המד"א רפתה דמשק ורטט החזיקה. כ"ז נראה שאינו מן המדרש אלא היה פירוש על הגליון לפרש תיבת רטט שבמדרש:

19 שונאיהם של ישראל. ועי' ילקוט בשלח בפסוק והמים להם חומה ובפסוק וישובו המים. אמר בכנוי על האויבים והכוונה על ישראל ועי' מ"כ ועל שהוקשה לו איך ידמה רעיתו לכוס ע"כ דורש מלשון שישה ושמחה לשמחה של רכבי פרעה בים דמיתיך רעיתי ובשביל דרשה זו של ר' פפיס הובאו כל דרשות של ר' פפיס לכאן:

20 וכאן בסמ"ך. ואף שדורשים חז"ל באופנים אלו אך צריך ליתן אופן גם כפי מה שכתוב שדימה רעיתו לסוס ברכבי פרעה ע"כ דורש שהקב"ה כ"י עשה דמיון סוסיו ורכבו של פרעה בשביל ישראל בים. ועי' כל זה מכילתא בשלח פסוק ה' איש מלחמה:

21 דרכת בים סוסיך. הדריכה שדרכת והלכת בים כמ"ש בים דרכך היה על סוסיך ע"פ מדה ט' שאם הכוונה מה שדרך על סוסי פרעה והרגם לא היה קורא לסוסי פרעה סוסיך וכל הדמיונות שמביא מאחר שכתוב ה' איש מלחמה עשה מלחמתו עם פרעה כדרך בני אדם:

22 וילבש צרקה כשרין. וס"ד וכובע ישועה בראשו כעל גמולות ישלם שגמל ושלם לפרעה כמו שעשה ומאחר שהם צרכי מלחמה הם בכלל מ"ש ה' איש מלחמה שעשה הכל. והביא פסוקים של שירת דוד תהלים י"ח ושמואל ב' כ"ב שמדבר במלחמת הים כמ"ש שם ויראו אפיקי ים וגו' ימשני ממים רבים יצילני מאויבי עז וגו' וכן כל הפסוקים של חבקוק ג' שמדברים ג"כ בים כמ"ש שם אם בים עברתך וגו' דרכת בים סוסיך ומאחר שמצאנו שבמלחמת הים עשה השי"ת כל דברים אלו ע"פ מדה י"ז מזה אנו יודעים שפרעה עשה כן תחלה כמ"ש כאן לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי וכ"ז להתעולל בפרעה שידמה תחלה שנלחם בדומה לו וכמ"ש את אשר התעללתי במצרים: נטל סגניות. פי' הדגלים. בשם הגאון מהרש"ש זצ"ל:

23 וירכב על כרוב. הוא הכרוב שראה יחזקאל במרכבה שהוא רק במראות אלהים וכן כנפי רוח:

24 ויצא להראות בהם. ר"ל ידאה שיראה בעולמות שעדיין לא השתמש בהם כי עד עתה השתמש בעולמות הטבעים לצורך ההנהגה הטבעית ובקריעת ים סוף השתמש בעולמות שהם כלים לקריעת ים סוף ולנסים העתידים:

25 שתקתיך וכו' ואתם תחרישון. ואם הכוונה מהתפלה למה לא יתפללו בעת צרה כזו וע"כ דורש שיחרישו מזעוק אל פרעה ומצרים שלכם אנו ובמכילתא בשלח דורש ואתם תחרישון בתמיה או בק"ו ק"ו אם תאמרו שירה ע"ש:

26 לסוסים נקבות. וזהו לסוסתי לסוסיא נקבה דמיתיך רעיתי:

27 הם ושלום. כמ"ש לקמן פסוק עד שהמלך במסיבו שאין דורשים שיר השירים לגנאי ע"ש וזהו גנאי לישראל ע"כ דורש על גלי הים ומ"ש דמיתיך רעיתי פי' למענך עשיתי דמויים כאלו:

28 אי פאטיסים. פי' המעריך ענינו מערות וקברות בלשון יוני והמ"ע כתב פירוש בלשון יוני נפילת אויבים פתאום מכל מקום מסביב ואין מקום לנוס:

29 שהסוס היה זורק. כמ"ש במכילתא פסוק רמה בים כתוב אחד אומר רמה בים וכתוב אחד אומר ירה בים רמה שהיו עולים במרום ירה שהיו יורדים לתהום וכאן הכריע מפסוק וינער כזה שמנער:

30 שאלו לא קבלו. עי' ד"ר פרשה חי"ת סי' ה' ביתר ביאור:

31 נמוגים ארץ. ב"ר פ' ס"ו סי' ב' וש"נ לקמן פסוק שובי שובי:

« פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א׳:ח׳:א׳ פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א׳:י׳:א׳ »